פסיכותרפיסטית, מטפלת זוגית ואישית
הכוונה לזוגות נשואים ולרווקים
פייסבוק וידאו
טלפון 052-5665653
book

מאמרים

רוצה לאהוב מחדש

 

שלום נעמי

אני נשואה כבר 7 שנים. ככל שעוברות השנים, בעלי ואני מרגישים שהאהבה בינינו מקבלת פנים של כבוד, הערכה, התחשבות. הרגשות האלו שנובעים בעיקר בגלל העול המשותף בגידול הילדים, מחליפים פעמים רבות את תחושת ההתאהבות של פעם, את האופוריה של תחילת הקשר. אני מרגישה שאם רק היתה לנו דרך לדבר זה עם זו על מה שמתרחש בלבבות, היינו מצליחים ללבות את האהבה. אנו מקפידים על בילויים משותפים, אבל כשסוף-סוף אנחנו נפגשים, אנו מדברים בעיקר על הילדים, על השטויות שלהם וכמה הם גורמים לנו להיות מאושרים. פתאום קשה לנו להיפתח ולהגיד מילים טובות של אהבה ואני מפחדת שאם נמשיך כך - שנינו נמצא את עצמנו פחות מעוניינים בקשר הזה, של החברות. מה אפשר לעשות כדי שהדברים יהיו אחרת?

 

בשאלתך אני שומעת שני קולות. קול שאומר: " אני אוהבת את בעלי, בנינו זוגיות יפה ואני שמחה ומאושרת בבעלי ובילדיי". קול שני לוחש:"משהו חסר לי. אני מרגישה סוג של ריק, שאינני יודעת להסביר, הרי כל כך טוב לי, מה קורה כאן?".

 הצלחתם לבנות זוגיות יפה המושתתת על כבוד והתחשבות הדדית. אתם גם מקדישים זמן איכות לזוגיות ומבלים יחד. ובכל זאת את מרגישה שמשהו חסר. יש לך צימאון ליותר מכך. את מתגעגעת לרגשות העזים ולכיסופים של תחילת הדרך שמילאו מן הסתם את כל ישותך. תחושת האופוריה של ההתאהבות הראשונית היא מעין שכרון חושים הנותן תחושה חזקה של חיות, והמזרים המון אנרגיות חיוניות. כעת אתם עסוקים בגידול הילדים, זה המכנה המשותף שלכם ואמנם הוא מביא אתכם לרגשי תודה והכרת הטוב אך לא מעבר לכך. והרצון שלך שלא להסתפק בכבוד והערכה אלא גם בליבוי רגשות האהבה מבורך ביותר.

מה יאפשר זאת? ישנה נקודה המכשילה אתכם ביצירת קרבה יותר עמוקה - הציפייה לחוות מחדש את אותה אופוריה שחוויתם פעם. הרצון לשחזר את העבר מובן, אך תוקע. הציפייה לשחזר את העבר חוסמת את האפשרות שיתרחש משהו חדש במרחב הזוגי שביניכם.

וביתר הרחבה: בספרות המקצועית אנו מוצאים הבחנה של חמשה שלבים בחיי הנישואין; נזכיר את שלושת המרכזיים: שלב האופוריה וההתאהבות, שלב שיש בו כמעט סימביוזה בין שני בני הזוג, מעין יחד מאוד טוטאלי בו הייחודיות של כל אחד כמעט ולא ניכרת. מעצם טבעו, שלב זה אינו אורך זמן רב (ממספר ימים למספר שבועות) ושני בני הזוג חשים די מהר תחושת חנק במצב הזה. אז מגיע השלב השני שבו כל אחד רוצה להעצים את אישיותו וליצור מקום משלו בזוגיות. נציין ששלב זה טעון ובמקרים רבים מביא למאבקי כוח אם אינו מנוהל נכון. השלב השלישי הוא מציאת הרמוניה ושלווה באיזון בין היחיד והיחד, בין האוטונומיה והאינטימיות. שלושה שלבים אלו מזכירים לנו את בריאת האדם. בשלב ראשון הם נבראו מחוברים בגבם, בשלב שני, לאחר שהקב"ה ניסר ביניהם הם מופיעים כשתי אישיויות נפרדות ובשלישי מופיע הציווי של "והיו לבשר אחד" אך הפעם, שלא כבשלב הראשון - בזכות הנסירה - יש תנועה מתמדת של קרבה וריחוק, המאפשרת עיתים של אחדות שלמה.

אני מציעה לא לראות את שלושת השלבים האלה כבאים זה לאחר זה על ציר הזמן, אלא לראות את חיי הנישואין כמאוד דינמיים ומאוד מפתיעים  - מסע מרתק של יצירה בשניים. וכאופייה של יצירה, חיי הנישואין הן בהתחדשות מתמדת, כששלושת המצבים שתיארנו מתחלפים ונכנסים זה לתוך זה ומתערבבים זה בזה. יצירה חיה בתנועה מתקדמת שאינה מנסה לשוב לקדמותה.

מכשול נוסף העולה משאלתך: הקושי להגיד מילים של אהבה. מילים טובות של אהבה, זהו מצרך בסיסי וחיוני, זהו החמצן של הזוגיות. נכון שבהתחלה, באווירת האופוריה המילים הטובות יוצאות מהלב בטבעיות וללא כל מאמץ. טעות נפוצה היא המחשבה ש"אם זה לא בא ספונטאני זה לא שווה". זו טעות חמורה. באהבה אמתית אנו נדרשים להשקיע מחשבה על אהוב לבינו ולחשוב כיצד נוכל לשמח אותו. מילים טובות ואוהבות – זה עושה טוב לנשמה וזה יוצר את הקרבה! אל תתקמצנו!

 

 וכיצד ניתן להעצים את הקשר? את כותבת: "אם רק היתה לנו דרך לדבר זה עם זו על מה שמתרחש בלבבות, היינו מצליחים ללבות את האהבה". ואת צודקת! אכן הדרך היא לשתף במה שמתרחש בלבבות! בתחושתך הדיבור על הילדים מפריע לקשר זוגי מלבב. לא בהכרח. הילדים - זה המכנה המשותף שמעסיק את שניכם כרגע. עצרי רגע ושאלי את עצמך מה מתרחש בלבך כרגע? להרגיש מאושרת  זה דבר נפלא, אך האם לא קיימים רגשות נוספים? האם תמיד זה קל? האם אינך עוברת ימים קשים? האם את מרשה לעצמך להרגיש שקשה לך? האם את נותנת לעצמך את הלגיטימציה לומר שהיה לך יום מתיש כי ילד אחד היה חולה, השני התחצף  והשלישי לכלך בבוץ את הבית שבדיוק שטפת? ואולי, ללא קשר לילדים חווית תסכול, אכזבה או דווקא התרגשות במקום עבודתך או בשיחה עם חברה?

 הקרבה נוצרת משיתוף ברמה הרגשית, ולא משנה מה נושא השיחה. זוגיות אמתית היא חברות אמתית – זוגיות בה האמון כה חזק ששני בני הזוג יכולים לשתף ברגשות שלהם כשיש להם את הביטחון שלא יחוו לא ביקורת ולא שיפוטיות, אלא תמיכה והבנה.

באוטנטיות שלך, שתפי בכנות ובפשטות את בעלך על מה שעובר עלייך ומה שאת מרגישה ברמה היותר אישית ואינטימית.  התענייני במה שעובר עליו, ברמה המעשית והרגשית. אני משערת שתגלי רבדים חדשים של קרבה  שעוד לא הכרת.

 

לסיכום אני ממליצה שלעיתים קרובות תקדישו לעצמכם זמן זוגי ותפיחו בו רוח חיים:

1. תגידו אחד לשני מילות חיבה ואהבה

2. תגידו תודה על משהו שבן/בת הזוג עשה עבורכם

3. שתפו במה שעבר עליכם משך היום. התענינו אחד בשני

4. שתפו ברגשותיכם. למשל אם את חשה החמצה או אכזבה מכך שהעיסוק בילדים מדחיק הצידה את הקשר הזוגי, שתפי. זה עלול להיות שלב מכונן במסע המופלא שלכם.